בג"ץ דחה את עתירות המוקד כנגד צווים להריסה עונשית: שני בתים במחנה הפליטים קלנדיה ייהרסו
ביום 14.6.2016 אישר בג"ץ פה אחד הריסה עונשית של שני בתים במחנה הפליטים קלנדיה, בהם התגוררו שני צעירים שביצעו פיגוע ביום 23.12.2015 סמוך לשער יפו בירושלים.
בפסק הדין דחו השופטים את הטענות שהעלה המוקד להגנת הפרט בעתירותיו וקבעו, כי החלטתו של המפקד הצבאי להרוס את הבתים היא סבירה ומידתית.
בשאלת הבעלות על הקרקע, בשל מיקום הבתים במחנה פליטים המנוהל בידי אונר"א, הסתפק בית המשפט באמירה, כי הקרקע אינה בבעלותה של אונר"א וחזר על הקביעה, כי לשם הפעלת תקנה 119, מכוחה מורה המפקד הצבאי על הריסת בתים, מספיק להראות זיקת מגורים של המפגע לבית.
לבית המשפט הוגש נייר עמדה של אונר"א בנושא הריסות עונשיות, בו תוקף הארגון במפורש את מדיניות ההריסות בתחומי מחנות הפליטים של האו"ם. למרות זאת, התעלם בית המשפט בפסק דינו מעמדה זו.
פסק דין זה מצטרף לשורה של פסקי דין מן העת האחרונה, בהם הביעו השופטים עמדה תמוהה, לפיה התבטאויותיהם והתנהגותם של בני משפחה (תמיכה במעשה, אי גינוי) לאחר האירוע רלוונטיות לשאלת מעורבותם במעשה הבן, גם כאשר אין מחלוקת כי המשפחה לא ידעה מראש על כוונת הבן לבצע פיגוע, ולפיכך יש להתבטאויות כאלו משקל בבחינת המידתיות בהחלטה להרוס את הבית. כך קבעה השופטת ברון, כי "יש לייחס למשפחה ידיעה קונסטרוקטיבית, שלפיה היה על בני המשפחה לדעת בדבר כוונותיו" – זאת בהתבסס על אמירה של האב לאחר האירוע, התומכת במעשה בנו.
בית המשפט החליט, כי הצו הארעי שהוּצא לעיכוב ביצוע ההריסה יפקע תוך חמישה ימים ממועד פסק הדין.
בפסק הדין דחו השופטים את הטענות שהעלה המוקד להגנת הפרט בעתירותיו וקבעו, כי החלטתו של המפקד הצבאי להרוס את הבתים היא סבירה ומידתית.
בשאלת הבעלות על הקרקע, בשל מיקום הבתים במחנה פליטים המנוהל בידי אונר"א, הסתפק בית המשפט באמירה, כי הקרקע אינה בבעלותה של אונר"א וחזר על הקביעה, כי לשם הפעלת תקנה 119, מכוחה מורה המפקד הצבאי על הריסת בתים, מספיק להראות זיקת מגורים של המפגע לבית.
לבית המשפט הוגש נייר עמדה של אונר"א בנושא הריסות עונשיות, בו תוקף הארגון במפורש את מדיניות ההריסות בתחומי מחנות הפליטים של האו"ם. למרות זאת, התעלם בית המשפט בפסק דינו מעמדה זו.
פסק דין זה מצטרף לשורה של פסקי דין מן העת האחרונה, בהם הביעו השופטים עמדה תמוהה, לפיה התבטאויותיהם והתנהגותם של בני משפחה (תמיכה במעשה, אי גינוי) לאחר האירוע רלוונטיות לשאלת מעורבותם במעשה הבן, גם כאשר אין מחלוקת כי המשפחה לא ידעה מראש על כוונת הבן לבצע פיגוע, ולפיכך יש להתבטאויות כאלו משקל בבחינת המידתיות בהחלטה להרוס את הבית. כך קבעה השופטת ברון, כי "יש לייחס למשפחה ידיעה קונסטרוקטיבית, שלפיה היה על בני המשפחה לדעת בדבר כוונותיו" – זאת בהתבסס על אמירה של האב לאחר האירוע, התומכת במעשה בנו.
בית המשפט החליט, כי הצו הארעי שהוּצא לעיכוב ביצוע ההריסה יפקע תוך חמישה ימים ממועד פסק הדין.
משפט ישראלי - פסיקה
משפט ישראלי - חקיקה
משפט ישראלי - כתבי בי דין
משפט ישראלי - מסמכים אחרים
משפט בינלאומי וזר - פסיקה
משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה
משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים
ספרות - דוחות
ספרות - שונות
ספרות - מאמרים
ספרות - ספרים
ספרות - פסיקה במבחן
ספרות - עדכונים
משפט ישראלי - חקיקה
משפט ישראלי - כתבי בי דין
משפט ישראלי - מסמכים אחרים
משפט בינלאומי וזר - פסיקה
משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה
משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים
ספרות - דוחות
ספרות - שונות
ספרות - מאמרים
ספרות - ספרים
ספרות - פסיקה במבחן
ספרות - עדכונים
