מתוך שימוש בכוחות, המסורים לנציב העליון בסעיף 6 של דבר-המלך במועצה על ישראל (הגנה), 1937, ובכל הכוחות האחרים שבידו, מתקין בזה מנהל ענייני הממשלה את התקנות הבאות:

חלק א' - מבוא

 1. שם קצר

התקנות האלה תיקראנה תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.

"דבר-מלך במועצה" מובנו דבר-המלך במועצה לישראל (הגנה), 1937 ;

"חיל משטרה" מובנו חיל המשטרה של מדינת ישראל שנתכונן לפי פקודת המשטרה, ומונח זה כולל משטרת מוספת ונוטרים, שעליהם נקבעו קביעות הפקודה ההיא ;

"חילות הממשלה" מובנם כל אחד מחילות הממשלה בים, ביבשה או באוויר, לרבות כל חלק מאותם חילות ;

"חפץ נפיץ או מבעיר" מובנו כל דבר או חומר (לרבות נוזל או גאז), שנועד או מוכשר לשמש גורם התפוצצות או דליקה ;

"יועץ משפטי" כולל משנה ליועץ משפטי ;

"לקיחה באנגריה" מובנה, לגבי רכוש כל-שהוא, קניית אחיזה ברכוש או דרישה להעמיד את הרכוש לרשותה של הרשות הלוקחת באנגריה;

"מפקד צבאי" מובנו הקצין שנתמנה לשמש או לכהן כממלא-מקום בתפקיד הזה לפי תקנה 6 ;

"נשק-אש" פירושו כל כלי-נשק מכל מין, העשוי להמית, ולו צינור, שאפשר ליידות מנו ירי, כדור או קלע, ומונח זה כולל כל חלק מרכיב של כלי-נשק כזה, וכל אביזר של כל כלי-נשק כזה, שתוקן או הוסגל למעט את הרעש או הבריקה הנגרמים מתוך ירייה בכלי-הנשק ;

"עבירה שעליה נדונים בבית-משפט אזרחי" מובנה עבירה על התקנות האלה, שנדונים עליה או שיש להיות נדונים עליה בבית משפט של שופט שלום או בבית משפט מחוזי;

"עברה שעליה נדונים בבת-משפט צבאי" מובנה עבירה על התקנות האלה, שאינה עבירה שנדונים עליה בבית משפט אזרחי;

"תובע של בית-משפט צבאי" מובנו כל קצין בעל כתב-מינוי בחילות הממשלה וכל קצין או בן אדם, שהרשהו הקצין הרמטכ"ל בדרך כלל או במיוחד, לתבוע בבתי משפט צבאיים;

"רמטכ"ל" מובנו הקצין שבידו הפיקוד מזמן לזמן על החילות הצבאיים של הממשלה בישראל ;

"קרקע" כוללת קרקע של כל סוג או חזקה, וכל בניין, עץ או דבר אחר המחוברים לקרקע וכל חלק מן הים, או מן החוף או נהר, וכל זכות, טובת-הנאה או זכות-שימוש בקרקע או במים או ממעל להם ;

"רכב מנועי" מובנו בפקודת התעבורה ;

"שוטר" מובנו כל חבר של חיל-המשטרה ;

"שירותים הכרחיים" מובנם שירותים הכרחיים להבטחת שלום הציבור או להגנת ישראל, או לקיום סדר ציבורי או הספקה, וכל שירותים הכרחיים לחיי הציבור.

(2) איזכורי פצצות, רימוני-יד, חפצים נפיצים או מבעירים או תחמושת בתקנות האלה תתבארנה ככוללות החזקת כל חלק מרכיב של פצצה, רימון-יד, חפץ נפיץ או מבעיר, או תחמושת.

(3) לצרכיהן של התקנות האלה יונח כי המחזיק במקומות כל-שהם - שבהם נמצא דבר כל-שהוא, או הוכח שהיה מצוי בהם - יש לו או היתה לו אחיזה באותו דבר, הכול לפי העניין, אלא-אם יוכח היפוכו של דבר.

(4) כדי להסיר ספק מצהירים בזה כי הביטוי "ישראל", כל מקום שמשתמשים בו בתקנות האלה, חוץ מבחלק ב' מהן, כולל את מימיה הטריטוריאליים של ישראל.

 2א. חלותן של התקנות האלה [תיקון: 1946(5)]

כדי להסיר ספק מצהירים בזה כי התקנות חלות בכל רחבי "ישראל", חוץ ממקום שיש בו - אם בנושא או בתוכן - דבר מה הדוחה אותה ביאור או בלתי עקבי לו.

 3. חלותה של פקודת הפירושים

(1) בתקנה הזאת הביטוי "תחיקת שעת-חירום" מובנו כל תקנה, שהותקנה לפי דבר-המלך במועצה ולפי כל צו, הוראה, דרישה או הודעה שניתנו או שהוצאו מכוח תקפה של כל תקנה כזאת.

(2) קביעותיה של פקודת הפירושים, 1945, להבדיל מאלה של פסקאות (ב) ו-(ד) של סעיף 19 ואלה של סעיפים 36 ,35 ,20 ו-37 של הפקודה ההיא, תחולנה על כל תחיקת שעת-חירום, אלא-אם נקבע שלא-כן, ולצרכיה של אותה חלות יהיו רואים תקנות, שהותקנו לפי דבר-המלך במועצה, כפקודות.

(3) פרסומה של כל תחיקת שעת-חירום ברשומות תשמש הוכחה מכרעת, בכל בתי-משפט ולכל תכליות שהן, כי נתינתה ותכנה של התחיקה הם כהלכה.

 4. פעולה

(1) בתקנה זו הביטוי "תעודת שעת חירום" מובנה כל תעודה המיומרת להיות כלי (בין שהוא מחוקק ובין שהוא מבצע), שניתן או שהוצא בהמשך אל, או לצרכיהם של, דבר-המלך במועצה, או קביעה כל-שהיא, הכלולה בתקנות כל-שהן, שהותקנו לפי דבר-המלך האמור, והתקנות האלה בכללן, או שנודעת לה נפקות מכוח תקפן של הנ"ל.

(2) לא יהיה צורך לפרסם כל תעודת שעת-חירום ברשומות.

(3) מקום שניקבו בתעודת שעת-חירום זמן, תאריך או הזדמנות כזמן, תאריך או הזדמנות, שבהם תיכנס זו לתקפה, תיכנס זו לתקפה בהתאם לכך.בכל מקרה אחר תיכנס התעודה לתקפה בתאריך הרשום בה או זה שבו ניתנה.

(4) בלי לפגוע בקביעותיה הקודמות של התקנה הזאת, אפשר לתת או להוציא בעל-פה כל צו, הוראה, דרישה, הודעה, או מינוי לפי תקנות כל-שהן (והתקנות האלה בכללן), שהותקנו לפי דבר-המלך במועצה, אם הרשות הנותנת או המוציאה אותם מוצאת לנכון לעשות כן.

(5) הרשות הנוהגת או המוציאת אותם צו, הוראה, דרישה, הודעה או מינוי כל-שהם שנזכרו בתקנת-משנה (4), תגרום לכך שתימסרנה ידיעות על נפקותם בהקדם האפשרי ובאותו אופן שתמצא אותו נחוץ, כדי להסב אליהם את תשומת-לבם של כל בני-אדם הצריכים - לדעתה - לכך שתהיינה בידיהם אותן ידיעות, אך שום צו, הוראה, דרישה, הודעה או מינוי כאלה לא יהיו, ולא ייעשו, נטולי תוקף לגבי אדם כל-שהוא, שעליו הם משפיעים, עקב העובדה, שתשומת-לבו לא הוסבה, על הצו, ההוראה, הדרישות ההודעה או המינוי.

(6) כל כוח שהעינוקוהו תקנות כל-שהן (והתקנות האלה בכללן), שהותקנו לפי דבר-המלך במועצה, לתת או להוציא כל צו, דרישה, הודעה או מינוי, יתבאר ככולל את הכוח שיש להשתמש בו באותו אופן עצמו ומתוך כפיפות לאותם התנאים עצמם, אם יש כאלה בנמצא, להפקיע או לשנות כל צו, הוראה, דרישה, הודעה או מינוי כאלה.

 5. קביעות, זכויות וכוחות לא יגרעו מקביעות, זכויות וכוחות אחרים

מתוך כפיפות לקביעותיהן של התקנות האלה יהיו קביעותיהן של התקנות האלה והזכויות והכוחות שהוענקו בהן מוסיפים על קביעות כל-שהן של כל חוק אחר או זכויות או כוחות כל-שהם, שהוענקו בכל חוק אחר או באופן אחר, ולא גורעים מהם.

 6. מינוי וכו' של מפקדים צבאיים

(1) הרמטכ"ל רשאי למנות - בהסכמתו של שר הביטחון - מפקד צבאי בכל שטח או מקום.כל מינוי כזה יכול להיערך בנקיבת שם או משרה, ואם נערך בנקיבת משרה, יהיה האדם, המחזיק מזמן לזמן במשרה שצויינה, המפקד הצבאי בשטח או במקום הנדון.

(2) מקום שנתמנה מפקד צבאי כנ"ל, רשאי הוא להשתמש בכל הכוחות שהוענקו למפקד צבאי בתקנות האלה, ולמלא את כל החובות שהוטלו עליו בהן, בגין השטח או המקום שעליו נתמנה.

(3) בלי לפגוע בשום קביעות אחרות של התקנות האלה יהיה מפקד צבאי אחראי לבטיחות הציבור בשטח או במקום הנדונים, והממונה על המחוז ישמש כיועץ מדיני למפקד הצבאי בכל העניינים הנוגעים בבטיחות הציבור באותו שטח או מקום.

(4) בכל שטח או מקום, שבהם אין מפקד צבאי לפי התקנה הזאת, רשאי הממונה על המחוז להשתמש בכוחות, שהוקנו למפקד צבאי בתקנות האלה, ולמלא את החובות, שהוטלו בהן על מפקד צבאי.

(5) כל הכוחות, המסורים למפקד צבאי בתקנות האלה או כל החובות המוטלות עליו בהן, או המסורים לממונה על המחוז או מוטלות עליו בהמשך לתקנת-משנה (4), רשאי להשתמש בהם או למלא אותן הרמטכ"ל בגין כל שטח או מקום בישראל. כל צו, הוראה, דרישה, הודעה, מינוי, רשיון, תעודת-היתר, הסכמה, הרשאה, פיטורים, אות או כל אמצעים אחרים שהם, שניתנו, נעשו או ננקטו בידי הרמטכ"ל מתוך שימוש בכל כוח כזה או מתוך מילוא כל חובה כזאת בגין שטח או מקום כל-שהם יהיה כוחם יפה יותר ויבואו במקום כל אמצעי קודם שנקט בו מפקד צבאי או ממונה על המחוז, שהוא בלתי-עקבי להם.

 7. הפקעה וכו'

(1) עם כניסתן של התקנות האלה לתקפן תופקענה התקנות הבאות, היינו : התקנות לשעת חירום, 1936, התקנות לשעת-חירום (ייצור חמרי-פיצוץ), 1936, תקנות ההגנה (בתי-משפט צבאיים), 1937, תקנות ההגנה (פיקוח על המשטרה), 1938, תקנות ההגנה (מפקדים צבאיים), 1938, תקנות ההגנה (פיצויים בעד נכסים שמשתמשים בהם לצרכים ציבוריים) ,1939 ותקנות ההגנה (עליה), 1940.

(2) כל צווים, הוראות, דרישות, הודעות, מינויים, רשיונות, תעודות-היתר, הסכמות, פקודות, הרשאות ופיטורים שנעשו, הוענקו או ניתנו לפי, או מכוח תקפן של, התקנות האלה, שהופקעו בזה, ועמדו בתקפם עובר לכניסתן של התקנות האלה לתקפן, יוסיפו לעמוד בתקפם (מתוך כפיפות לכוחות שהוענקו בתקנות האלה ובפקודת-הפירושים, 1945), ויהיו רואים אותם כאילו נעשו, הוענקו או ניתנו לפי, או מכוח תקפן של, קביעותיהן המתאימות של התקנות האלה, ובידי הרשויות המתאימות.

(3) כדי להסיר ספק מצהירים בזה שההפקעה אשר בוצעה בתקנת-משנה (1) לא תשפיע על שום חקירה, אחריות, עונש, החרמה או הענשה, שבהם נתחייבו לפי תקנה כל-שהיא מן התקנות שהופקעו כנ"ל, וכל חקירה, משא-ומתן משפטי בדרך החוק או תקונה כאלה, אפשר לכוננם, להמשיכם או לכפותם, וכל עונש, החרמה או הענשה כאלה אפשר להטילם או לבצעם בידי הרשות הנאותה, או בפניה, לפי התקנות האלה, וכל משא-ומתן משפטי התלוי ועומד בבית-משפט צבאי, שנתכונן לפי תקנות-ההגנה (בתי-משפט צבאיים), 1937, או בפניו, או שהיה מובא, אלמלא התקנות האלה, בפני בית-משפט צבאי כזה, אפשר להמשיכו או להביאו לבית-משפט צבאי, שנתכונן לפי התקנות האלה, או בפניו.

לתכלית הבטחת בטיחותו של הציבור, ההגנה על ישראל, קיום הסדר הציבורי או דיכוי התקוממות, מרד או מהומה, יהיה חיל המשטרה נתון לשליטתו של הרמטכ"ל בפעולות.

(2) כדי להסיר ספק מצהירים בזה, שמתוך כפיפות לקביעותיה של תקנה 17 תחול פקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחפושים) על מאסרים שנעשו לפי הכוחות שהוענקו בתקנה הזאת ; ולצרכיה של הפקודה ההיא יהיו רואים אדם, שאסרו חבר לחילות הממשלה או מוכתר או אדם פרטי מכוח תקפו של כתב-פקודה שהוצא לפי התקנה הזאת, כאדם שאסרו אדם פרטי ללא פקודה.

 17. שינוי בפרק ל"ג

למרות קביעותיהן הקודמות של התקנות האלה אפשר להביא - ברשותו של נשיא בית-המשפט הצבאי - כל אדם, אשר נאשם בעבירה שעליה נדונים בבית-משפט צבאי והוא נמצא במשמרה של המשטרה, בפני בית-משפט צבאי, בלי להביאו בפני שופט-שלום, אם הובא כנ"ל במשך ארבעים ושמונה שעות מזמן מאסרו.

 18. שחרור בערבות והחזרה למשמר [תיקון: 1946(4)]

(1) מקום שאדם כלשהוא, הנאשם בעבירה על התקנות האלה (בין שהיא עבירה שעליה נשפטים רק בבית משפט צבאי ובין שהיא עבירה אחרת) מתייצב או מובא בזמן כלשהיא בפני שופט שלום, יעביר שופט השלום - אם יידרש על כך על ידי היועץ המשפטי או המשנה ליועץ המשפטי או בשמם - את העניין לשפיטה בפני בית משפט צבאי, וכן - אם נמצא האדם הנאשם במשמר או שוחרר בערבות - ישחרר אותו בערבות או יחזירהו למשמר (כפי שיהיה שופט השלום עשוי להורות), כדי שיהיה מתייצב בפני בית המשפט הצבאי: בתנאי שבמקרה של אדם, שנאסר מפני שעבר, או שחושדים בו שעבר, עבירה שעליה נדונים בבית משפט צבאי ועליה חייבים מיתה, לא ישחרר שופט השלום אותו אדם בערבות אלא אם יאשר בכתב שוטר, בדרגה שאינה נמוכה מזו של מפקח, כי לדעתו לא יפגע אותו שחרור בעשיית משפט צדק.

(2) בית-משפט צבאי רשאי להעניק שחרור בערבות בכל שלב של שפיטה שבפניו, אך לא באופן אחר.

(3) סעיף 7 של פקודת השחרור בערבות, 1944, לא יחול במקרה של עבירות שעליהן נדונים בבית-משפט צבאי.

(4) מתוך כפיפות לקביעותיה של התקנה הזאת תחול פקודת השחרור בערבות, 1944, בשינויים הנחוצים ביחס לערבות לפי התקנה הזאת.

 19. הנהגת התביעה לדין וייצוג נאשם [1945(3)]

כל תביעה בפני בית-משפט צבאי ינהג אותה קטיגור של בית-משפט צבאי, הנאשם רשאי ללמד זכות על עצמו על ידי עורך דין.

 20. עדות

ביחס לעדות ינהגו בתי-משפט צבאיים לפי החוק האנגלי ולפי נהגם של בתי-המשפט המשמשים בשיפוט פלילי באנגליה; בתנאי שיהיה בית-משפט צבאי רשאי -אם נוכח לדעת שמעניין הצדק לעשות כן - להרשות כי תובא כל עדות מסויימת, אף-על-פי שבאנגליה לא היו מרשים להביאה, ואולם בכל מקרה ומקרה כזה ירשום ברשומה את הטעמים שהניעוהו לעשות כן.

 21. קביעה כללית בדבר פרוצידורה

כל שפיטה בבית-משפט צבאי הנוהג באופן תכוף, וביחס לכל עניין של פרוצידורה, שלא נקבע בתקנות האלה, ינקוט בית-המשפט באותו מהלך שיהיה נראה לבית-המשפט כמתכוון ביותר לעשות משפט-צדק.

 22. שפיטות תהיינה כרגיל בפומבי

בית-משפט צבאי רשאי לצוות כי שפיטה כל-שהיא שבפניו תתקיים - כולה או מקצתה - בדלתיים סגורות, אם נוכח לדעת כי לטובת הצדק או הבטיחות הציבורית מועיל הדבר לעשות כן.מתוך כפיפות לכך, תתקיימנה שפיטות בפני בתי-משפט צבאיים בפומבי.

 23. עדים ומתורגמנים חייבים שבועה

שבועה או הודעה בהן-צדק תוטל - לשמיעתו של בית-משפט צבאי - על כל עד ועל כל מתורגמן באותה צורה ובאותו אופן שעליהם יצהיר האדם המושבע, כי הם מחייבים את מצפונו; בתנאי שיהיה בית-המשפט רשאי לקבל - עקב כל טעם שיהיה נראה לו מספיק, ואותו טעם יירשם ברשומה - עדותו של כל עד שלא בשבועה ושלא בהתרעה בהן-צדק.

 24. דיחוי מושב בית-המשפט

בית-משפט צבאי רשאי לדחות את ישיבותיו בכל שלב של המשא-ומתן המשפטי, ולחזור ולהתאסף באותו מקום ובאותו זמן שיורה בית-המשפט.אם לא הוענק שחרור בערבות, רשאי בית-המשפט ליתן אותן הוראות, שתהיינה נראות לו נכונות, בדבר משמרו של הנאשם והתייצבותו בישיבה שדוחתה.

 25. רשומת עניין המשפט

נשיא בית-המשפט ירשום או יגרום כי תירשם רשומת ההאשמות, טענת הנאשם, סיכום של כל עדות שניתנה וכל מסירה שנמסרה בידי הנאשם או הקטיגור של בית-המשפט הצבאי, או בשמם, ותוצאות המשפט.הנשיא יחתום על כל צו של בית-המשפט לזיכוי של הנאשם או לחיובו בדין וגזר-דינו.כל אדם, שנדון בבית-משפט צבאי, יהיה זכאי - בכל זמן במשך שנתיים לאחר סיום השפיטה - בהעתק של הרשומה האמורה תמורת תשלום בשיעור של עשר פרוטות הדף שבו שבעים ושתים מלים.

 26. הזמנה או כתב-פקודה לעדים

מתלבן כי אדם כל-שהוא יכול למסור, או יש באחיזתו, עדות חשובה ואותו אדם לא יבוא להעיד מרצונו, או לא יראה אותה עדות מרצונו, יהיה מותר לכל קצין בעל כתב-מינוי בחילות הממשלה, או לכל שוטר הממונה על תחנת-משטרה, לשלוח הזמנה לאותו אדם, ולדרוש ממנו שיבוא בפני בית-משפט צבאי, או לדרוש ממנו להביא ולהראות לאותו בית-משפט לצרכי עדות כל דברים שבאחיזתו או בשליטתו, העשויים להיות נקובים או מתוארים תיאור מספיק באופן אחר בהזמנה; בתנאי שאם יש לאותו פקיד טעם להיות סבור שהאדם לא יבוא לפי הזמנה, יהיו אותם קצין או שוטר רשאים להוציא כתב-פקודה לאסרו, וכל פקודה כזאת יכולים לבצעה כל חבר לחילות הממשלה או כל שוטר.

 27. שחרור עדים שנאסרו בכתב-פקודה

נאסר עד לפי כתב-פקודה, יהיה בית-המשפט הצבאי רשאי לשחררו מן המשמר, לאחר שתומצא ערובה מניחה את הדעת, כי אותו עד יבוא למשפט, וכי יראה לצרכי עדות אותם דברים שבאחיזתו או בשליטתו, שיהיו עשויים להידרש.

 28. מאסר על חדלון ציות להזמנה אז להוראה

כל אדם, שהוזמן לבוא בפני בית-משפט צבאי, וללא תירוץ מסתבר חדל מלבוא ומלהראות לצרכי עדות דברים כל-שהם שבאחיזתו או בשליטתו, כאשר נדרש בהזמנה, או שלאחר בואו הוא הולך לו בלי שישיג רשות על-כך מבית-המשפט, או שהוא חדל מלבוא לאחר דיחוי המושב ולאחר שנצטווה לבוא, או כל אדם, שבהיותו נוכח בבית-המשפט, מסרב לציית לכל הוראה נאותה של בית-המשפט, או מעליב את בית-המשפט או כל חבר מחבריו, או מפריע או מעכב את המשא-והמתן המשפטי בבית-המשפט, יהיה בית-המשפט רשאי לגזור את דינו מיד למאסר לתקופה של שנתיים.שום דבר הכלול בזה לא ישפיע על היות כל אדם כזה צפוי לכל עונש או משא ומתן משפטי אחרים בגלל אותם הזנחה או סירוב.

 29. עדים צפויים לחקירה שכנגד וחקירה משנית

כל עדים, להבדיל מאדם נאשם המוסר הרצאת-דברים שלא בשבועה, המעידים בפני בית-משפט צבאי, יהיו צפויים לחקירה, חקירה שכנגד וחקירה משנית.

 30. פסקי-דין וכו' של בתי-משפט צבאיים והכרעת הרמטכ"ל בהם [תיקון: 1947(8), 1947(9)]

לא יהיה שום ערעור על כל פסק-דין, גזר דין, צו או הוראה (בין שניתנו שנחרצו או נערכו לפני כניסתן של תקנות ההגנה (שעת חירום)(תיקון מס' 8), 1947, לתקפן ובין לאחר מכן), של בית-משפט צבאי, או של הקצין רמטכ"ל ביחס לכל משא ומתן משפטי, חיוב בדין, או גזר דין של בית משפט צבאי, ושום פסק דין, גזר דין, צו, הכרעה, או הוראה כאלה לא יהיו נתונים להקשייה או לטענה, בין באמצעות כתב ובין בכל אופן אחר שהוא, מצד כל בית משפט או בפניו.

(4) תקנות 288 עד 303 של תקנות בית הסוהר לא תחולנה במקרה של גזרי דין מות שנחרצו בבתי משפט צבאיים, אלא במידה שיהיה מותר להטילן בהוראות שניתנו בצו מאת הרמטכ"ל לפי התקנה הזאת.

(5) לתקנה הזאת תהיה נודעת נפקות בין אם נחרץ גזר הדין המות לפי כניסתן של תקנות ההגנה (שעת חירום)(תיקון מס' 8), 1947, לתקפן ובין אם נחרץ לאחר מכן.

(1) כל גזר דין של מאסר, שגמלו בית משפט צבאי, יבוצע בבית סוהר בישראל, שנתכונן לפי פקודת בתי הסוהר, 1940, או כל פקודה המתקנת אותה או באה במקומה; בתנאי שבמקרה של אדם הכפוף למשמעת צבאית רשאי הרמטכ"ל, באישורו של שר הביטחון, להורות בצו -

(א) שגזר הדין יבוצע בבית סוהר צבאי או בקסרקטין של מעצר בישראל;

(ב) מקום שהאדם מרצה את גזר דינו בבית סוהר, שנתכונן לפי פקודת בתי הסוהר, 1940, או כל פקודה המתקנת אותה או באה במקומה, שיועבר לרצות את שארית גזר דינו בבית סוהר צבאי או קסרקטין של מעצר בישראל;

(ג) מקום שהאדם מרצה את גזר דינו בבית סוהר צבאי או בקסרקטין של מאסר בישראל, שיועבר לרצות את שארית גזר דינו בבית סוהר שנתכונן לפי פקודת בתי הסוהר, 1940, או כל פקודה המתקנה אותה או באה במקומה.

(2) כל צו שניתן לפי התקנה הזאת יכריע כל צו שניתן קודם לכן לפי התקנה הזאת.

 54. הוראות המלך

הושמט מכוח סעיפים 11-12 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, 1948.

 55. ביקורה גזרי דין בידי הרמטכ"ל

הרמטכ"ל רשאי לבקר בכל זמן - אם נראה לו כי מועיל הדבר לעשות כן - גזר דין של בית משפט צבאי שקויים וכוחו יהיה יפה - לאחר אותה ביקורת - להמתיק את גזר הדין או למחול עליו, לגמול יחס מיוחד, או להמיר את גזר הדין בגזר דין פחות ממנו, שהיה בית המשפט עשוי לגמלו.

 56. כוחות חנינה וכו' של שר הביטחון אינם נפגעים

הושמט מכוח סעיפים 11-12 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, 1948.

 56א. בתי משפט צבאיים תכופים [תיקון: 1946, 1947(4), 1947(10), תשמ"ב]

(1) נוסף על בתי משפט צבאיים כל שהם, שנתכוננו לפי תקנה 13, רשאי הרמטכ"ל לכונן אותם בתי משפט צבאיים, שיורכבו מקצין יחיד בעל כתב מינוי בחילות הממשלה, אשר נתמנה בחתימת ידו של הרמטכ"ל, שיהיה הוא עשוי לראותם נחוצים לתכליותיהן של התקנות האלה, וכל בית משפט כזה יהיה קרוי להלן "בית משפט צבאי תכוף".

(2) קביעותיהם של התקנות האלה תחולנה על בתי משפט צבאיים תכופים, כאילו שהיו בתי משפט צבאיים, פרט לכך.

(I) שבית משפט צבאי תכוף יישב בדין באותם זמנים ומקומות, שיורה אותם הקצין המהווה אותו בית משפט;

(II) שכוחו של בית משפט צבאי תכוף לא יהיה יפה לגזור פסק דין של מיתה או לגמול מאסר העולה על שתי שנים או קנס העולה על הקנס הקבוע בסעיף 2)40) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 או אותם מאסר וקנס גם יחד;

(III) חיוב בדין וגזר דין של בית משפט צבאי תכוף לא יהיו טעונים אישורו של הרמטכ"ל, אלא יהיו בני תוקף החל מיום תאריכם;

(IV) ביחס למציאו וגזר דינו של בית מפשט צבאי תכוף יהיה הרמטכ"ל רשאי -

(א) להפוך את המציא ולזכות את הנאשם ולהורות שישוחרר.

(ב) להמתיק או למחול את גזר הדין, לגמול איחד מיוחד או להמיר את גזר הדין בכל גזר דין קל ממנו, שהיה בית המשפט עשוי לגמול לנאשם.

(V) רשומת המשא והמתן המשפטי של כל שפיטה בבית משפט צבאי תכוף תכלול את הדברים הבאים בלבד -

(א) את ההאשמה או ההאשמות;

(ב) טענות הנאשם;

(ג) ציון מספיק של העדות שנמסרה, כדי לאפשר הכנת דין וחשבון על השפיטה, אם ידרוש זאת הרמטכ"ל;

(ד) הממצא ופסק הדין;

(VI) דין וחשבון על כל משפט שנדון בבית משפט צבאי תכוף יש להכינו רק לכשידרוש זאת הרמטכ"ל;

(VII) כתב פקודה בחתימת ידו של הקצין, שמינה אותו הרמטכ"ל לכונן בית משפט צבאי תכוף, ישמש הרשאה מלאה ומספקת לכל בני אדם בישראל להוציא לפועל את גזר דינו של בית המשפט ואת כל ההוראות שיהיה הרמטכ"ל עשוי להורותן לאחר מכן ביחס לכך;

(3) בכל זמן לפני שיפסוק את מציאו על כל אשמה שהובאה לפניו, יהיה כוחו של בית משפט צבאי תכוף יפה להעביר אשמה כזאת לשפיטה בבית משפט צבאי שהורכב לפי תקנה 13 ולהחזיר את הנאשם למשמר, או לשחררו בערבות על מנת שיתייצב בפני אותו בית משפט צבאי, ולאחר מכן יהיה כוחו של אותו בית משפט צבאי יפה לדון ולהכריע באשמה האמורה ולעשות את כל הדברים בזיקה אל אותה אשמה, באותו האופן כאילו הובאה לפניו האשמה האמורה באינסטאנציה הראשונה.

 56ב. קנסות שהוטלו בבתי משפט צבאיים [תיקון: 1946, 1947(15)]

(1) מקום שנתחייב אדם בדין על עברה בפני בית משפט צבאי, רשאי בית המשפט - מתוך כפיפות לקביעות התקנה 56א(2)(II) - להטיל גזר דין של מאסר וקנס או של קנס בלבד, תחת להטיל גזר דין של מאסר.

(2) בית משפט צבאי רשאי לגמול אותו גזר דין של מאסר במקרה של אי תשלום קנס, שיהיה עשוי להיראות מסתבר לבית המשפט, נוסף על כל גזר דין של מאסר, שהוא מוסמך לגמלו באופן אחר.

(3) לא שולם קנס כלשהוא, שהטילו בית משפט צבאי, אפשר לכפות תשלום אותו קנס בכל בית משפט שלום שנודע לו שיפוט בישראל, כאילו הוטל הקנס בו, וכאילו היה קנס שכוחו של בית המשפט האמור היה יפה להטילו.

(4) כל כספים, המתקבלים מתשלום קנסות שהטילום בתי משפט צבאיים, ישולמו לקופת ההכנסות הכלליות של הממשלה.

חלק ג' - עבירות שנדונים עליהן בבתי-משפט צבאיים בלבד

 57. קביעה כללית [תיקון: 1946]

(1) הפרות כל קביעה מקביעותיו של החלק הזה או כל צו שלפיו, תהיינה עבירות על התקנות האלה, שעליהן נענשים - לאחר חיוב בדין - בהענשות הנקובות.

(2) לבתי משפט צבאיים בלבד יהיה נודע שיפוט לשפוט על אותן עבירות, ואף על האשמות בחיזוק ידיהם של עוברי אותן עבירות ועל נסיונות לעבור אותן עבירות.

(3) שום דבר בתקנה הזאת לא יפגע בהיותו של כל אדם צפוי להיות נשפט על עבירה כל-שהיא על חוק כל-שהוא מלבד התקנות האלה.

 58. עבירות ביחס לנשק-אש, חמרי נפץ רכוש וכו' [תיקון: 1946]

שום אדם לא -

(א) יירה בנשק אש כל-שהוא על כל אדם או על כל קבוצה של בני אדם, או לכל מקום שבני אדם עשויים להימצא בו, או

(ב) יזרוק או יניח פצצה, רימון יד או חפץ מבעיר מתוך כוונה לגרום מות או חבלה לאדם כל-שהוא או נזק לרכוש כל-שהוא, או

(ג) יישא כל נשק אש, תחמושת, פצצה, רימון יד או חפץ נפיץ או מבעיר ללא תעודת היתר שהוענקה בידי מפקד צבאי או מטעמו, או בדרך אחרת מאשר בהתאם לדבריה ולתנאיה של אותה תעודת-היתר, או.

(ד) יהיה חבר לכל קבוצה או חבר של בני אדם, שחבר אחד או יותר מהם עברו - בזמן היותם חברים לקבוצה או לחבר - או עוברים עבירה על התקנות האלה.

הענשה: מיתה או אותו עונש פחות מזה, אשר יהיה בית המשפט עשוי לצוות עליו.

 59. עבירות שונות נגד קיום סדר ציבורי [תיקון: 1946]

שום אדם לא -

(א) יאחז ברשותו שום נשק אש, תחמושת, פצצה, רימון יד או חפץ נפיץ או מבעיר, אלא אם כן מחזיק

(I) ברשיון בן תוקף לעשות כן, שהוצא לפי כל חוק, להבדיל מן התקנות האלה, או

(II) תעודת היתר, שהוענקה בידי מפקד צבאי או מטעמו, והוא ממלא אחר הדברים והתנאים המצורפים אל רשיונו או תעודת ההיתר שלו, או

(ב) יאחז ברשותו כל נשק, כלי או חפץ או דבר המתוכן או מסוגל לגרום מות או חבלה רצינית, או

(ג) ייצר כל נשק אש, תחמושת, פצצה, רימון יד, או חפץ נפיץ או מבעיר, ללא תעודת היתר, שהוענקה בידי מפקד צבאי או מטעמו, או באופן אחר מאשר בהתאם לדבריה ולתנאיה של אותה תעודת-היתר, או

(ד) ישמיד, יזיק יפריע, יסכן או יפגע, או יעשה כל פעל או יאשם בחדלון מעשה המחושבים להשמיד, להזיק, להפריע, לסכן או לפגוע כל אחד מן הדברים הבאים, או בפעולתם, בשימושם או בבטחונם של כל אחד מן הדברים הבאים, היינו, כל אנייה, אווירון, נמל, רציף, מסעד, מקום קשירה, שדה תעופה, מסילת ברזל, נתיב מים, מסילת טראם, דרך, דרך עפר, קטר, מרכבה, כלי משא או עגלה או כל אמצעי אחר של הובלה ציבורית, או כל מפעל, מוסדה, קו ממסרת או ציוד אחר, המשמש או מוסגל לשמש לייצורם, הספקתם, החסנתם, העברתם, מסירתם או תפלגתם של מים, דלק, גאז או חשמל, או רכוש כלשהוא של הממשלה או של חילות הממשלה, או

(ה) יתקרב או יימצא בקרבתו של, או ייכנס אל, כל רכוש כזה, שעליו מרומז בפסקה (ד), לתכלית עשיית כל פעל שנאסר בפסקה ההיא, או

(ו) יבצר כל שטח או מקום, או

(ז) יהיה חבר לכל קבוצה או חבר של בני אדם, שחבר אחד או יותר מהם עברו - בזמן היותם חברים לקבוצה או לחבר - עוברים עבירה של התקנה הזאת.

הענשה: מאסר עולם או אותו עונש פחות מזה, אשר יהיה בית המשפט עשוי לצוות עליו.

 60. לבישת מדים שלא בהיתר וכו' [תיקון: 1946]

(1) שום אדם לא -

(א) ילבש שום מדים של חילות כלשהם של הממשלה או של חיל המשטרה, או של כל חיל מזויין של ארץ זרה, אם אינו זכאי בכך, או

(ב) ילבש שום חפץ מלבוש או חפץ אחר, העלולים להיחשב בטעות לאותם מדים כלשהם, שנזכרו בפסקה (א), אלא אם יניח את דעתו של בית המשפט שלא נתכוון להטעות כך.

הענשה: מאסר עולם או אותו עונש פחות מזה, אשר יהיה בית המשפט עשוי לצוות עליו.

(2) לצרכיה של התקנה הזאת כולל המונח "מדים" כיסוי ראש, תו, סמל, סמל של יד, מלבוש, ציוד וכל חפץ המהווה חלק של מדים.

 61. מדים בלתי רשמיים וכו' [תיקון: 1945(3), 1946]

שר הביטחון רשאי לאסור, לצמצם או להסדיר בצו לבישה או שימה לראווה של כל בגד או חפץ מלבוש או חפץ אחר מיוחדים שניקבו בשמם.

הענשה על הפרת הצו: מאסר שלא יעלה על שלוש שנים.

 62. אימוניים צבאיים שלא בהיתר [תיקון: 1945(3), 1946]

שום אדם לא -

(א) יאמן או יאמן אימון צבאי כל אדם אחר בשימוש בנשק או במלאכת תרגילים, תנועות או מערכות פעולה צבאיים, או

(ב) יאומן כל אימון או אימון צבאי כזה, או

(ג) יהיה נוכח בכל אימון או אימון צבאי כזה.

הענשה: מאסר שלא יעלה על שבע שנים.

 63. התחפשות [תיקון: 1946]

לא ישתמש שום אדם בהתחפשות כל שהיא בנסיבות כלשהן, שבהם עלול השימוש בהתחפשות לפגוע, או להיעשות פוגע, בשלום הציבור או בהגנתה של ישראל או בקיום הסדר ציבורי.

הענשה: מאסר שלא יעלה על שלוש שנים.

 64. מתן מקלט [תיקון: 1946]

לא יעזור שום אדם ולא יתן מקלט לכל אדם אחר, העוסק, או שהיה עוסק, בכל פעולה, הפוגעת בשלום הציבור, בהגנתה של ישראל או בקיום הסדר הציבורי או העובר, או שעבר, עבירה שנדונים עליה רק בבית משפט צבאי בלבד, בין מתוך מתן ידיעות בין מתוך מתן מחסה, מזון, משקה, כסף, בגדים, נשק, תחמושת, מוחסנות, מספוא, פטרוליאום או דלק אחר, אמצעי הובלה, ובין בדרך אחרת.

הענשה: מאסר שלא יעלה על חמש שנים.

 65. עדות שקר וכו' [תיקון: 1946]

לא יעיד שום אדם עדות שקר בכל משא ומתן משפטי בפני בית משפט צבאי או יתנהג התנהגות בלתי הוגנת בפני כל בית משפט כזה.

הענשה: מאסר שלא יעלה על חמש שנים.

חלק ג'א - חיזוק ידיים ונסיון

 66. חיזוק ידיים [תיקון: 1946]

(1) לצרכיה של התקנה הזאת יהיה כל אדם מחזק ידיהם של עוברי עבירה על התקנות האלה, אם - ביודעים ובמזיד - הוא מסייע או יועץ או גורם לעשיית העבירה ההיא, בין שהאדם שחוזקו ידיו עובר למעשה את העבירה ההיא או יכול מבחינת החוק לעבור אותה, ובין שאינו עובר או אינו יכול כנ"ל לעבור אותה.

(2) כל אדם, המחזק ידי עוברי עבירה על התקנות האלה, יאשם בעבירה ויהיה צפוי לכך שינהגו בו, יעשימוהו, ישפטוהו ויענישוהו כאילו הוא עצמו עבר את העבירה, שאת ידי עובריה חיזק.

 67. נסיונות [תיקון: 1946]

(1) לצרכיה של התקנה הזאת יהיו רואים אשם שהוא מנסה לעבור עבירה באמצעים המוסגלים לביצועה, ומגלה את כוונתו באיזה פעל גלוי, אבל אינו מבצע את כוונתו עד כדי כך שיהיה עובר את העבירה. אין חשיבות נודעת לכך, אלא במידה שהדבר נוגע בהענשה, אם עושה העבריין כל מה שנחוץ מצדו כדי להשלים את מעשה העבירה, או אם נמנע ביצועה השלם של כוונתו עקב נסיבות שאינן תלויות ברצונו, או אם הוא חדל מעצמו מלהמשיך בביצוע כוונתו. כן אין חשיבות נודעת לכך, אם עקב נסיבות בלתי ידועות לעבריין אי-אפשר בעצם לעבור את העבירה.

(2) כל אדם המנסה לעבור עבירה יאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין עליה, יהיה צפוי להענשה כלהלן, היינו:

(א) למאסר עולם, אם היתה העבירה, שניסה לעבור אותה, עושה את העבריין צפוי לעונש מיתה משיתחייב בדין;

(ב) למאסר שלא יעלה על עשר שנים, אם היתה העבירה, שניסה לעבור אותה, עושה את העבריין צפוי למאסר עולם, משיתחייב בדין;

(ג) בכל מקרה אחר - להענשה, שלא תעלה על מחציתה של ההענשה הגדולה ביותר, שהיה צפוי לה, אילו עבר למעשה את העבירה שניסה לעבור אותה.

(3) מתוך כפיפות לקביעותיה של תקנה 57 אפשר לשפוט על עבירה של נסיון לעבור עבירה בכל בית משפט, שהיה לו שיפוט לשפוט על העבירה שניסה לעבור אותה: בתנאי שכוחו של בית משפט שלום לא יהיה יפה לגמול כל הענשה העולה על הענשה שהיה יכול לגמלה, אילו נעשה העבירה.

חלק ד' - עבירות שעליהן נדונים בבתי משפט אזרחיים

 68. קביעה כללית [תיקון: 1946]

מבלי לפגוע בקביעותיה של תקנה 15, תהיינה כל עבירות על התקנות האלה, להבדיל מאלה שהוכרז עליהן בתקנה 57, שהן ניתנות להיות נדונות רק בבתי משפט צבאיים בלבד, ניתנות להיות נדונות בבתי משפט אזרחיים; ופרט למה שנקבע באופן אחר, יהיה החוק הפלילי הכללי של ישראל עשוי לחול ביחס לעבירות על התקנות האלה כשהן נדונות או יש לדון עליהן כן.

 69. עונש כללי [תיקון: 1946]

מקום שלא נקבע עונש מיוחד על העבירה, אפשר לשפוט אדם, שיש לשפטו בביתי משפט אזרחיים, באופן תכוף, בין בבית משפט שלום ובין בבית משפט מחוזי, וכן -

(א) אם יהיה נשפט באופן תכוף בבית משפט שלום, יהיה צפוי - משיתחייב בדין - למאסר של שישה חדשים או לקנס של מאה לירות או לאותם מאסר וקנס כאחד;

(ב) אם יהיה נשפט באופן תכוף בבית משפט מחוזי, יהיה צפוי - משיתחייב בדין - למאסר של חמש שנים או לקנס של אלף לירות, או לאותם מאסר וקנס כאחד.

 70. שינוי מקום משפט [תיקון: 1946]

למרות כל קביעת חוק על היפוכו של דבר אפשר יהיה לערוך שפיטה, שעניינה בחלק זה, בכל בית משפט בישראל, בפני שופט מחוזי או שופט שלום, הכול לפי העניין, שלו שיפוט בכל חלק מחלקי ישראל.

 71. פשעים [תיקון: 1946]

כדי להסיר ספק מוצהר בזה, כי עבירות שעליהן נדונים בבית משפט אזרחי, אשר עליהן נענשים - ללא חיוב קודם בדין - אם נדונים עליהן בבית משפט מחוזי, עונש מיתה או עונש מאסר ליותר משלוש שנים, הן פשיעות למרות העובדה, שאילו היו נדונות באופן אחר, היו נענשים עליהן איזה עונש פחות מזה.

 71א. קביעות בדבר שפיטות תכופות בבתי משפט מחוזיים [תיקון: 1946(4)]

(1) מקום שאדם כלשהוא, הנאשם בעבירה על התקנות האלה שעליה נשפטים באופן תכוף בבית משפט מחוזי (בין שהיא עבירה עליה נשפטים רק באופן כזה ובין שהיא עבירה אחרת, בין שהיא פשיעה ובין שהיא עבירה אחרת), מתייצב או מובא בכל זמן בפני שופט שלום, יעביר שופט השלום - אם יידרש על כך על ידי היועץ המשפטי או נציגו, או בשמם - את העניין לשפיטה תכופה בבית המשפט המחוזי; וכן - אם נמצא האדם הנאשם במשמר או שוחרר בערבות - ישחרר אותו בערבות או יחזירהו למשמר (כפי שיהיה שופט השלום עשוי להורות), כדי שיהיה מתייצב לפני בית המשפט המחוזי.

(2) הועבר העניין לשפיטה תכופה בבית משפט מחוזי, רשאים היועץ המשפטי או נציגו או שוטר כלשהוא לתייק בבית המשפט המחוזי האשמה שבכתב חתומה בידיהם.

(3) מתוך כפיפות לקביעותיהן של התקנות האלה תחולנה קביעותיה של פקודת שיפוט בתי משפט שלום, 1939, (או כל פקודה המתקנה אותה או באה במקומה), המתייחסות לשפיטה תכופה על עוונות בבתי משפט מחוזיים וערעורים עליהם, וקביעותיהן של תקנות בתי המשפט המחוזיים (משפטים תכופים), 1938 (או כל כללים המתקנים אותן או באים במקומן), במידה שהן יכולות להיות חלות, ביחס לשפיטות תכופות על עבירות (בין שהן פשיעות ובין שהן עוונות) בבתי משפט מחוזיים, לפי התקנות האלה, כשם שהן חלות ביחס לשפיטות תכופות בבתי משפט מחוזיים על עוונות - בהמשך לסעיפים 7 ו- 9 של פקודת שיפוט בתי משפט השלום, 1939, או כל קביעה של חוק המתקנת אותם או באה במקומם.

(4) קביעות התקנה הזאת תחולנה (מתוך כפיפות לכל לימודי זכות צודקים) בין שבוצעה העבירה לפני כניסתן של תקנות ההגנה (שעת חירום)(תיקון מס' 4), 1946, לתקפן ובין שבוצעה לאחר כך.

(5) מקום ששפיטה תכופה על עבירה על התקנות האלה תהיה תלוייה ועומדת בבית משפט מחוזי בשעה שתיכנסנה לתקפן תקנות ההגנה (שעת חירום)(תיקון מס' 4), 1946,יהיה מותר לנאשם לוותר בנוכחות בית המשפט על כל טענה כי הוא (מובא) שלא כדין לפני בית המשפט, או על כל השגה על הרצאת הדברים שבהאשמה, שאותה טען, ולאחר מכן יהיה בית המשפט רשאי להמשיך בשפיטה, והשפיטה לא תהיה נתונה להשגת מחאה רק בגלל הדברים שעליהם ויתר.

(2) כדי להסיר ספק מצהירים בזה כי - מתוך כפיפות לקביעותיה של תקנה 16 -תחול פקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר ובדיקות) על מאסרים שבוצעו לפי הכוחות, שהוענקו בתקנה הזאת, כדרך שהיא חלה על מאסרים שבוצעו לפי הכוחות שהוענקו בפקודה ההיא ; ולצרכיה של הפקודה ההיא יהיו רואים אדם, שנאסר בידי חבר לחילות הממשלה או בידי מוכתר לפי הכוחות שהוענקו בתקנה הזאת, כאילו נאסר בידי אדם פרטי.

 73. עבירות שעברו איגודים

מקום שאדם, אשר נתחייב בדין בשל עבירה על תקנה מן התקנות האלה, הוא גוף מאוגד, יהיו רואים כל אדם, שהיה בזמן מעשה-העבירה מנהל או פקיד של הגוף המאוגד, כאשם בעבירה ההיא, אלא-אם יוכיח שנעשתה העבירה בלא ידיעתו, או ששקד כל שקידה ראויה כדי למנוע את מעשה-העבירה.

 74. תפיסה, החרמה וכו' [תיקון: 1946(2)]

(1) רשאי כל חבר לחילות הממשלה וכל שוטר לתפוס ולעצור כל סחורות, חפצים, תעודות או דברים, שיש לו טעם לחשוד שלגביהם נעשתה עבירה על התקנות האלה, או שיש לו טעם לחשוד שבהם השתמשו בעשיית כל עבירה כזאת או בהקילת כל מעשה-עבירה כזה, או שיש לו טעם לחשוד בהם כי הם משמשים ראייה בכל מעשה-עבירה כזה.

(2) כל סחורות, חפצים, תעודות או דברים, שלגביהם נעשתה עבירה על התקנות האלה, או שבהם השתמשו בעשיית כל עבירה כזאת, או בהקילת כל מעשה-עבירה כזה, מכריזים עליהם בזה כי יהיו מוחרמים לממשלת ישראל וייעשה בהם באותו אופן שיורהו שר הביטחון, בין בדרך כלל ובין בכל מקרה מיוחד או סוג מיוחד של מקרים.

(3) כל סחורות, חפצים, תעודות או דברים, שנתפסו ונעצרו לפי התקנה הזאת כחשודים שהם צפויים להחרמה, ונמצא בהם לאחר-מכן שאינם צפויים לכך, ישוחררו.

(4) כל סחורות, חפצים, תעודות או דברים, שנתפסו ונעצרו לפי התקנה הזאת כחשודים על היותם ראייה למעשה-עבירה, ישוחררו, אם נמצא בהם שאינם משמשים ראייה כזאת.

 75. כוחות להיכנס למקומות, אתרים, כלי-רכב, אנייה או אווירון, ולחפש בהם

כל קצין בעל כתב-מינוי בחילות הממשלה, כל חבר לחילות הממשלה, שהרשהו על-כך באופן כללי או באופן מיוחד כל קצין בעל כתב-מינוי שבהם, כל שוטר בדרגת מפקח ובדרגה גבוהה מזאת, או כל שוטר, שהרשהו על-כך באופן כללי או באופן מיוחד שוטר בדרגת סגן-מפקח משטרה או בדרגה גבוהה מזאת, רשאים להיכנס או לרדת - בכל זמן - לכל מקום, אתר, כלי-רכב, אנייה או אווירון, שהם מקום, אתר, כלי-רכב, אנייה או אווירון, שעלול להיות לו טעם לחשוד בהם כי משתמשים בהם -או שהשתמשו בהם זה-מקרוב - לכל תכלית, הפוגעת בשלום הציבור, בהגנה על ישראל, בקיום הסדר הציבורי או לתכלית של התקוממות, מרד או מהומה, או בקשר אליה או שהוא עשוי לחשוד בהם כי נמצאים שם אדם שעבר עבירה על התקנות האלה, או סחורות, חפץ, תעודה או דבר הצפויים להיתפס לפי תקנה 74, ורשאי הוא לחפש כל מקום, אתר, כלי-רכב, אנייה או אווירון וכל אדם הנמצא בהם או היוצא מהם.

 76. חיפוש בבני אדם

כל חבר לחילות הממשלה וכל חבר לחיל-משטרה רשאים לעצור ולחפש כל אדם שיש להם טעם לחשוד בו שהוא משתמש בכל חפץ, או נושא כל חפץ, הצפוי לתפיסה לפי תקנה 74, או כל בעל-חיים, שהוא עשוי לחשוד בו שנמצא עליו כל חפץ כזה.

 77. העמדת כלי-רכב, אנייות ואווירונים

(1) כל פקיד, המורשה בתקנות האלה להיכנס או לרדת בכל כלי-רכב, אנייה או אווירון, רשאי להעמיד או לעצור אותם מתוך שימוש בכוח-הזרוע אם יש צורך בכך.

(2) חדל אדם כל-שהוא, שבידו הפיקוד או הממונות על כל כלי-רכב, אנייה או אווירון, מלהעמיד אותם מיד, משדרש ממנו כל פקיד כזה - בעל-פה או באמצעות אות או באמצעי אחר כל-שהוא - לעשות כן, יאשם בעבירה על התקנות האלה.

 78. השגת אחיזה, מקום שאחיזה היא עבירה

כדי להסיר ספק מצהירים בזה, כי מקום שאחיזה ברכוש או בדבר כל-שהוא, או אחיזה בהם בנסיבות נקובות, היא עבירה על התקנות, תהווה גם השגת אחיזה, או השגה אחיזה בנסיבות ההן, באותם רכוש או דבר - את העבירה ההיא.

 78א. פיטורים [תיקון: 1946]

לא יהיה עבירה על התקנות האלה שום דבר, הנעשה בידי חבר כלשהו לחילות הממשלה, או בידי שוטר כלשהוא, או בידי פקיד אחר כלשהוא של הממשלה, הפועלים בשעת מילוי חובתם מכוח תפקידם.

 78ב. חובת ההוכחה [תיקון: 1946]

אדם כלשהוא, שנאשם בעבירה על התקנות האלה, תהיה עליו החובה להוכיח כי משפטו נמצא בגדר פיטורים כלשהם, שנוצרו בתקנה המתארת את העבירה או באופן אחר, או להוכיח שפוטר מדרישה כלשהיא, או שאחז בכל רשיון, תעודת היתר, הסכמה או הרשאה.

 78ג. מאסר [תיקון: 1946]

שר הביטחון רשאי לקבוע בצו שאפשר להשתמש במקומות נקובים (שאינם בתי סוהר לצרכיה של פקודה בתי הסוהר) לריצוי כל מאסר שבני אדם צפויים לו עקב חיובם בדין על עבירות על התקנות האלה, והוא רשאי לתת אותן הוראות, שיהיה עשוי לראותן נאותות לשם הבטחת שליטה והנהלה נאותים באותם מקומות וקיום הסדר בהם והענשת בני אדם, האשמים בהפרעת סדר בהם. מקום שאליו מתייחס צו לפי התקנה הזאת, יהיו רואים אותו - לצרכי תקנה 53 של התקנות האלה - כבית סוהר שנתכונן לפי פקודת בתי הסוהר, 1940, או לפי כל פקודה המתקנה אותה או באה במקומה.

חלק ו' - פיקוח בשעת-חירום על כלי-רכב של מנוע.

 79. חלותו של חלק זה

כל-אימת שיהיה שר הביטחון סבור כי נחוץ או מועיל לעשות כן לשם הבטחת שלומו של הציבור, הגנתה של ישראל, קיומו של הסדר הציבורי או דיכויים של התקוממות, מרד, או מהומה, יהיה רשאי מזמן לזמן להטיל בצו את החלק הזה של התקנות האלה על כל מחוז או חלק של מחוז, וכן יהיה רשאי לשנות או להפקיע כל צו כזה באותו אופן.

 80. פירוש [תיקון: 1946(2)]

בחלק זה -