חובת הצבא למסור הודעה ללא שיהוי למשפחות של עצורים פלסטינים בדבר המעצר ומקום החזקתם, מעוגנת בחקיקה צבאית ובהתחייבות המדינה בבג"ץ, אולם הצבא אינו ממלא את חובתו זו. המוקד להגנת הפרט הוא שמאתר אלפי עצירים מדי שנה, ומודיע למשפחות על מקום החזקתם. לעתים, במקרים שעצור נעלם והמדינה אינה מצליחה לאתרו תוך פרק זמן סביר, נאלץ המוקד לפנות לבג"ץ בעתירת הביאס קורפוס. עתירה כזו מחייבת את המדינה לדווח האם האדם מצוי במשמורתה ואם כן, היכן. מטבע הדברים מדובר בעתירה דחופה נוכח הזמן החולף, אשר מרגע לרגע מסכל את מימוש זכויות היסוד של עצור, והוא נטול כוח להגן על ענייניו בעצמו.

ביום 22.5.2017 הגיש המוקד עתירת הביאס קורפוס לבג"ץ בעניינו של צעיר בן 21, תושב עסכר, שנעצר על ידי הצבא חמישה ימים קודם לכן ומאז נעלמו עקבותיו. המוקד דרש להורות למדינה למסור היכן נמצא הצעיר וביקש מבית המשפט לקבוע דיון דחוף בעתירה.

חרף הדחיפות הברורה מאליה, ועל אף שבג"ץ נוהג להורות למדינה להגיב לעתירות מסוג זה תוך יום, הורה השופט הנדל למדינה להגיש תגובתה עד ליום 1.6.2017 – עד 10 ימים לאחר הגשת העתירה! בעתירת הביאס קורפוס נוספת שהגיש המוקד באותו יום, נתן השופט הנדל החלטה דומה.

בו ביום מסרה המדינה פרטים אודות מקום החזקתם של העצורים, ולפיכך נחסך ממשפחות העצורים להמתין ימים ארוכים כדי לדעת מה עלה בגורל יקיריהן.

המוקד מבקש להדגיש, כי לא ייתכן שבית המשפט יקל ראש ברגישותן ודחיפותן של עתירות הביאס קורפוס, שמטרתן אינה אלא להבטיח את זכויות היסוד הבסיסיות ביותר, לרבות שלימות הגוף, של כל עצור וכלוא.