במהלך ינואר 2016 הוציא הצבא, עד כה, צווי הריסה עונשית לשלושה בתים; שניים בנפת חברון ואחד בנפת סלפית. המוקד להגנת הפרט הגיש השגות בשם המשפחות, ובמקרה אחד גם בשם השכנים בבניין, על הכוונה להרוס ולהחרים את הבתים.

הצו האחד הוצא ביום 3.1.2016 ובו הודיע הצבא על כוונתו להרוס את בית משפחתו של מבצע הפיגוע מיום 4.11.2015 בצומת חלחול, באיזור חברון. בדירה, הממוקמת בבניין תלת-קומתי בחברון, מתגוררים הורי הצעיר וארבעת אחיו – להם לא היתה כל נגיעה לאירוע. ביום 5.1.2016 הגיש המוקד השגה על הצו בשם המשפחה והשכנים, בדרישה לבטלו או למצער לצמצם את תחולתו לכדי איטום החדר ששימש למגורי המפגע, לנוכח העובדה שמדובר ברווק שהתגורר בבית הוריו. המוקד העלה את החשש כי ההריסה המתוכננת תסב נזק כבד לכלל הדירות בבניין, בהן מתגוררות 27 נפשות, לרבות ילדים – בעיקר נוכח היעדר פירוט אמצעי ההריסה בצו.

צו הריסה נוסף הוצא ביום 19.1.2016 לבית משפחתו של החשוד בביצוע פיגוע מיום 19.11.2015 בתל אביב; האיש התגורר בבית עם אשתו וחמשת ילדיהם. ביום 24.1.2016 הגיש המוקד השגה על הצו שהוצא לבית המשפחה בדורא, נפת חברון. המוקד הדגיש, כי אין כל ראיה הקושרת את המשפחה לאירוע וכי הריסת הבית תפגע קשות בשש נפשות חפות מפשע, שתיוותרנה ללא קורת גג. זאת ועוד. לאור העובדה שנגד החשוד הוגש כתב אישום, אך ההליך הפלילי טרם הסתיים, הרי "השימוש בטענה של "הרתעת הרבים", במנותק מגזירת עונשו של מבצע הפעולה בידי בית המשפט... נוגד את עקרונות היסוד של הדין הישראלי".

ביום 20.1.2016 הוציא הצבא צו הריסה נוסף – לבית בכפר קראוות בני חסן, נפת סלפית, בית משפחתו של אחד החשודים בביצוע הפיגוע מיום 3.10.2015 בעיר העתיקה בירושלים. ביום 25.1.2016 הגיש המוקד השגה, בדרישה לבטל את הצו. המוקד טען, כי ההחלטה להרוס את הבית חרף אי מעורבותה של המשפחה באירוע ולמרות שהצעיר מתגורר מזה שלוש שנים לפחות במעונות באוניברסיטת אבו דיס – ולא בבית הוריו – אינה מידתית ובהכרח מהווה פגיעה קשה בחפים מפשע.

המוקד טען, ולא בפעם הראשונה, כי ההחלטה לפגוע בנפשות חפות מפשע למטרות הרתעה – למען יראו וייראו – היא פסולה ומהווה ענישה קולקטיבית, האסורה על פי הדין הבינלאומי ההומניטארי. המוקד שב והדגיש את עמדתו העקרונית, לפיה מדיניות ההריסות העונשיות הינה מדיניות פסולה, אשר יעילותה לא הוכחה והמציאות בשטח מעידה דווקא על כישלונה.