שמועות, הנחות ומעט עובדות: על המעצרים שביצעה ישראל בעזה במהלך המתקפה המכונה "צוק איתן" המוקד להגנת הפרט
שמועות, הנחות ומעט עובדות: על המעצרים שביצעה ישראל בעזה במהלך המתקפה המכונה "צוק איתן"
הדפסה הדפסה
שיתוף
ביום 13.6.2014, עם היוודע דבר חטיפתם של שלושה נערים ישראלים, הכריזה ישראל על מבצע "שובו אחים" לאיתור החטופים, במהלכו פשט הצבא על ערי הגדה המערבית ועל הכפרים שם ועצר למעלה מ-400 פלסטינים. במסגרת המבצע, הוטלו הגבלות תנועה גורפות ושרירותיות על האוכלוסייה האזרחית בגדה; הופעלו סנקציות בלתי חוקיות, כדוגמת הפסקת ביקורי המשפחות אצל האסירים הפלסטינים הכלואים בישראל; וחודשה מדיניות הריסת הבתים העונשית. ארגון החמאס החל לשגר רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל בקצב הולך וגובר. ישראל פתחה אז במבצע צבאי רחב היקף בעזה, שכלל הפצצות מהאוויר והרס בתי מגורים רבים על יושביהם, ונמשך בהכנסת כוחות קרקעיים לרצועה וביצוע מעצרים המוניים.

במהלך המבצע הקרקעי ברצועה עצר הצבא מאות פלסטינים והעבירם לחקירה במתקנים בשטח ישראל, מבלי שנמסרה למשפחותיהם הודעה בדבר מעצרם ומקום החזקתם. כפועל יוצא, נותרו העצורים ללא קשר לעולם החיצון, כשהם חשופים לפגיעה מתמשכת בזכויותיהם – בהן הזכות להליך הוגן, הזכות לתנאי כליאה נאותים והזכות לחופש מעינויים ומיחס משפיל ובלתי אנושי.

במשך שבועות ארוכים פעל המוקד להגנת הפרט בניסיון לברר את זהותם של הפלסטינים שנעצרו ברצועה ולהתחקות אחר קורותיהם. מאמצים אלה הניבו כמות מועטה של מידע; מרבית הפרטים אודות העצורים התקבלו מדיווחים שנפוצו בכלי התקשורת. ואולם, בכל אלו יחדיו אין כדי לפזר את הערפל מעל המעצרים שביצע הצבא ברצועה, ונראה כי רב עדיין הנסתר על הגלוי.

8.7.2014

ישראל פותחת במתקפה אווירית על רצועת עזה ובוחרת לכנות זאת "מבצע צוק איתן".

17.7.2014

בהוראת הדרג המדיני, פותח הצבא הישראלי בפלישה קרקעית לרצועה.

22.7.2014

המוקד להגנת הפרט מקבל פנייה לאיתור מקום החזקתם של שני פלסטינים שנעצרו בכפר אום אלנאסר בצפון הרצועה. מרכז השליטה הצבאי (משל"ט כליאה) מוסר למוקד, כי השניים מוחזקים בכלא שקמה.

23.7.2014

אתר Ynet מדווח על כ-20 פלסטינים מרצועת עזה, "בדרגי שטח שונים", אשר נעצרו "בימים האחרונים" ונחקרו על ידי שירות הביטחון הכללי (שב"כ) בשטח ישראל. בתמונה המצורפת לכתבה נראים ארבעה פלסטינים מובלים על ידי חייל ישראלי, כשעיניהם מכוסות והם לבושים מדים כחולים. על פי הכיתוב מתחת לתמונה, מדובר ב"כמה מהעצורים במתקן בישראל".

24.7.2014

אתר וואלה!חדשות מפרסם, כי ביום 23.7.2014 עצר הצבא כ-150 פלסטינים מרצועת עזה "החשודים במעורבות בפעילות טרור". "העצורים", כך נכתב, "הובלו על ידי כוח צה"ל והועברו לשטח ישראל, שם נכלאו על ידי המשטרה הצבאית במתקן בדרום הארץ... בשלב הראשוני, נחקרו העצורים על ידי חוקרים של יחידה 504, היחידה להפעלת סוכנים של אגף המודיעין... כמו כן, במסגרת המאמץ המודיעיני הועברו הפעילים המוגדרים רגישים לשירות הביטחון הכללי, שמרחיב את חקירתם". בתמונות המצורפות לכתבה מתועדים עשרות פלסטינים העושים את דרכם לישראל, בתחתונים בלבד, חלקם יחפים. באחת התמונות נראים העצורים כורעים על ברכיהם, כשידיהם על ראשם ובגדיהם בין רגליהם.

אתר הארץ מדווח, כי הרוב המכריע של הפלסטינים שנעצרו ברצועה, "בעיקר באזור רפיח", שוחרר על ידי הצבא. יחד עם זאת נכתב, כי 20 פלסטינים עודם נחקרים על ידי השב"כ. לא ברור האם הכוונה לפלסטינים המוזכרים בסוף הכתבה כמי שנעצרו בתחילת המבצע הקרקעי בחאן יונס והועברו לידי השב"כ, "שמסר כי מדובר בפעילים ביחידת שיגור הרקטות של חמאס". על פי המקור הצבאי המצוטט בכתבה, מתקן הכליאה לאותם פלסטינים שנעצרו בגזרת חאן יונס הוכן באחד מבסיסי פיקוד הדרום, והוא יכול לקלוט עד 500 עצורים. את המתקן מפעילה פלוגת "שבויים" של המשטרה הצבאית, הכוללת חיילי מילואים.

במקביל לדיווחים בכלי התקשורת אודות המעצרים ההמוניים שמבצע הצבא ברצועה, משגר המוקד להגנת הפרט מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לחשוף את מיקומם של מתקני המעצר בהם מוחזקים העצורים העזתים, וכן את הבסיס המשפטי להחזקתם. תשובה למכתב לא התקבלה.

25.7.2014

אתר הארץ מעדכן, כי מתחילת המהלך הצבאי על הקרקע נעצרו ברצועה כ-270 פלסטינים, ומוסיף כי "אלה שנותרו בידי ישראל – מספרם לא ברור – ממתינים לחלוקה בין 'לא מעורבים' ל'לוחמים בלתי חוקיים'". כמו כן מצוין, כי מהתפרשותו של הצבא בשטח הכפר שוכה שממזרח לרפיח ניתן להניח, כי 150 הפלסטינים אשר נעצרו ביום 23.7.2014 – "כשהיו בבתיהם", כך לדברי קצין בכיר – הם מאזור זה. עוד מדווח הארץ, כי הצבא "הכשיר את מחנה 'שדה תימן' בנגב כמקום הכליאה של העצורים הפלסטינים, כפי שהיה במתקפת 2009-2008, 'עופרת יצוקה'".

***
המוקד להגנת הפרט מקבל פנייה לאיתור מקום הימצאם של שני אחים מהכפר חוזעא שליד חאן יונס. חיילי משל"ט הכליאה מסרבים לטפל בפנייה בטענה שאין זה מחובתם לספק מידע בדבר עצורים מרצועת עזה. למחרת היום משוחררים האחים ממעצר, וזאת לאחר שהוחזקו 48 שעות מבלי שאיש ידע על כך, במקום לא ידוע, באופן המנוגד לחלוטין לדין.

27.7.2014

המוקד להגנת הפרט מקבל פנייה לאיתור מקום הימצאו של פלסטיני מהכפר חוזעא שליד חאן יונס, אשר נלקח מביתו ביום 23.7.2014 על ידי הצבא. המוקד יוצר קשר עם משל"ט הכליאה, אולם זה האחרון אינו משיב לפנייה.

המוקד להגנת הפרט משגר מכתב דחוף לצבא, בדרישה כי משל"ט הכליאה יענה עניינית לפניות המועברות אליו בעניין איתור עצורים מרצועת עזה, תוך התחשבות במגבלות הנובעות ממצב הלחימה. המוקד מדגיש, כי הדין לא פוסק מלחול בשעת לחימה, ומוסיף, כי לא ייתכן שמשל"ט הכליאה – האמון על מסירת מידע בנוגע לכלל הכלואים הפלסטינים המוחזקים בישראל – יתנער מתפקידו דווקא בעת שנזקקים לו ביותר.

במקביל, פונה המוקד להגנת הפרט לפרקליטות המדינה, בדרישה כי זו תעביר באופן מיידי את פרטיהם המזהים של כלל העצורים מרצועת עזה המוחזקים בתחומי מדינת ישראל, וכן מידע אודות מקומות החזקתם.

28.7.2014

המוקד להגנת הפרט פונה בעתירה דחופה לצו הביאס קורפוס, עם עמותת רופאים לזכויות אדם, בשמו של העצור מחוזעא וכן בשמם של ארבעה פלסטינים נוספים, שנעלמו במהלך הלחימה ברצועה, וייתכן שנעצרו על ידי הצבא. המוקד דורש כי בית המשפט יורה למדינה לקיים את חובתה לרשום את העצורים, להודיע למשפחות היכן הם מוחזקים ומהו מעמדם המשפטי. בתשובה לעתירה, מוסרת המדינה כי שניים מהעותרים – ביניהם העצור מחוזעא – מוחזקים בכלא שקמה ומיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית, אחד שוחרר ממעצר והשניים הנותרים לא נעצרו כלל. העתירה נמחקת.

בינתיים, מתקבלת תשובת הפרקליטות, לפיה אין בכוונת המדינה להעביר לידי המוקד להגנת הפרט רשימה של הפלסטינים שנעצרו במהלך הלחימה ברצועת עזה והועברו למתקני מעצר בשטח ישראל. תחת זאת, מופנה המוקד להגשת פניות פרטניות למשל"ט הכליאה, ובלבד שאלה כוללות את פרטיהם המזהים של העצורים (שם מרובע ומספר תעודת זהות) ונתמכות באסמכתאות(!) להוכחת זיקתו של הפונה לעצור אותו מבקשים לאתר – תנאים בלתי מתקבלים על הדעת, שאינם נדרשים כלל בעת שגרה בפניות מסוג זה ובוודאי שאינם מתקבלים על הדעת במצב בו נתונה האוכלוסייה ברצועה.

29.7.2014

העיתון הצבאי במחנה מאשר את דבר פתיחתו של מתקן כליאה המצוי בבסיס שדה תימן, מבלי לנקוב בשמו או מיקומו המפורשים: "לראשונה מאז מבצע "עופרת יצוקה", נכתב, "מתקן המעצר הפיקודי בדרום נערך לקליטת עצורים פלסטינים שנתפסו ברצועת עזה על ידי הכוחות הלוחמים במהלך מבצע 'צוק איתן'". עוד מוזכר בכתבה, כי לאחר תחילתו של התמרון הקרקעי הוקמו בסמוך לגבול הרצועה שני מתקני השהיה, המשמשים "כתחנת מעבר לעצורים, הפועלת מכוח תקנות הצבא, בה הם נחקרים לראשונה". התחקור במתקנים הללו – הנמצאים, על פי אתר דובר צה"ל, בשטח ישראל – מתבצע על ידי גורמי שב"כ ואמ"ן, ולאחריו, בהתאם לממצאים, מתקבלת החלטה אם לשלוח את העצורים למתקן המעצר הפיקודי, להעבירם למאסר בכלא שקמה או להחזירם לרצועת עזה.

המוקד להגנת הפרט עותר לבג"ץ, להורות למדינה למסור את המידע אודות העצורים תושבי רצועת עזה, המוחזקים במתקנים צבאיים בתחומי מדינת ישראל, ולקיים את חובתה לרושמם כדין. המוקד מדגיש, כי התנאים שמציבה המדינה לצורך איתור מקום החזקתו של עצור מהרצועה אינם מתקבלים על הדעת בשעה קשה זו וטוען, כי מערכת שלטונית שאינה מקפידה על רישום העצור במקום מעצרו ועל היכולת לקבל אינפורמציה שוטפת על סמך רישום זה, אינה ממלאת את חובתה ומועלת בתפקידה.

30.7.2014

בהמשך לפניית המוקד להגנת הפרט בבקשה לאתר את מקום הימצאו של פלסטיני שנעצר ברצועה ביום 24.7.2014, משיב משל"ט הכליאה כי האיש מוחזק בכלא שקמה.

3.8.2014

ישראל מחליטה להסיג את כל כוחותיה מרצועת עזה, אך ממשיכה בהפצצות מהאוויר.

1.8.2014

מתקבלת תגובת המדינה לעתירה בעניין פרסום שמותיהם של העצורים מרצועת עזה המוחזקים על ידי הצבא בישראל. המדינה טוענת, כי לא מוטלת על הצבא כל חובה להעביר לידי המוקד פרט מידע כלשהו הנוגע לעצורים מרצועת עזה, שכן ההסדר שהושג בעניין חרבאוי מתייחס לאיתור עצורים מן הגדה המערבית בלבד ומוסיפה, כי ההסכמה שמשל"ט הכליאה ישיב לפניות פרטניות בנוגע לאיתור עצורים מהרצועה במהלך המבצע הנוכחי, היא לפנים משורת הדין. עם זאת, מציינת המדינה, כי "בשל הקשיים המובנים הנובעים מן המצב", היא נכונה לוותר על הדרישה כי הפניות הפרטניות תיתמכנה באסמכתא להוכחת זיקתו של הפונה לעצור הנטען, ותסתפק "בפנייה בכתב ממנה עולה כי קרוביו של התושב פנו למוקד בבקשת סיוע באיתורו".

4.8.2014

שופטי בג"ץ מגבים את עמדת המדינה וממליצים למוקד להגנת הפרט למחוק את העתירה בעניין פרסום שמותיהם של העצורים מרצועת עזה. לאור הצהרת המדינה, כי לא הוצאו צווי כליאה קבועים מתוקף חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, ובהתאם להמלצת השופטים, מושך המוקד את העתירה – וזו נמחקת.

7.8.2014

אתר הארץ מדווח, כי על פי גורמים צבאיים, נעצרו במהלך הלחימה "159 בני אדם שהועברו לחקירה בשטח ישראל, 25 מתוכם עדיין עצורים והיתר שוחררו לרצועה".

11.8.2014

סוכנות הידיעות הפלסטינית מען מפרסמת את שמותיהם של 26 עצורים המוחזקים בכלא שקמה. את השמות מסרו ארגון זכויות האדם אל-מיזאן בעזה ועורך הדין מוחמד ג'בארין, המייצג חלק מהעצורים. עורך הדין ג'בארין אף טוען, שלפחות 15 פלסטינים מעזה הוחזקו זמן מה בכלא מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, ולאחר מכן שוחררו.

14.8.2014

העיתון הצבאי במחנה מזכיר, במסגרת כתבה המסכמת את המערכה הקרקעית ברצועה, כי "מבצע צוק איתן" הוא האירוע השלישי בו נפתח מתקן המעצר הפיקודי ("שדה תימן") בזמן חירום. על פי דבריו של מפקד גדוד השבויים בחיל המשטרה הצבאית, המצוטט בכתבה, "העצורים שהובאו למתקן הוחזקו בתנאי כליאה הולמים שכללו אמצעי לינה מסודרים, גישה חופשית למקלחות ושירותים ואספקת מזון זהה לזו של חיילי צה"ל".

***
המוקד להגנת הפרט פונה לצבא, לפי חוק חופש המידע, לקבל נתונים על המעצרים שבוצעו במהלך הלחימה ברצועת עזה. בין היתר מבקש המוקד לדעת כמה פלסטינים נעצרו ברצועת עזה בתקופת הלחימה שם, כמה מהם הועברו לשטח ישראל וכמה זמן הוחזקו העצורים על ידי הצבא בתוך שטח הרצועה או בישראל. בנוסף, מבקש המוקד מידע לגבי שלושת מתקני הכליאה שהוזכרו בכלי התקשורת, לרבות מיקומם המדויק וכמות העצורים המירבית שניתן להחזיק בכל אחד מהם. ביום 28.9.2014 עדכן הצבא כי הוא "עדיין עובד במרץ" על הפקת הנתונים, וביקש ארכה עד למתן תשובה.

26.8.2014

לאחר 50 ימי לחימה, מגיע "מבצע צוק איתן" לסיומו, בהסכם בין ישראל לחמאס.

27.8.2014

המוקד להגנת הפרט מגלה, כי באתר האינטרנט של השב"כ מופיעים שמותיהם המלאים ומקומות מגוריהם של 18 עצורים שהובאו לחקירה בשב"כ במהלך המתקפה הצבאית על עזה, לצד המידע שמסר כל עצור אודות "השימוש שעושה חמאס, באוכלוסייה האזרחית ובבנייני ציבור, כדי להוציא אל הפועל פעילות צבאית".

חמישה מהשמות הללו מתפרסמים גם באתר משרד החוץ, תחת הכותרת "מחבלי חמאס מתוודים על השימוש במגנים אנושיים"; 13 מתוכם כלולים ברשימה שפירסמה סוכנות הידיעות מען ביום 11.8.2014 כמי שהוחזקו אותה עת בכלא שקמה.

דומה כי המדינה – אשר, כזכור, התנגדה מכל וכל להעברת שמותיהם של העצורים מרצועת עזה לידי המוקד להגנת הפרט – אינה מהססת לפרסם בפומבי מידע אישי אודותיהם, כל עוד הדבר משרת אותה.

17.9.2014

על פי כתבה המתפרסמת במגזין המקוון The Electronic Intifada, מוחזקים עדיין בישראל 24 עצורים מרצועת עזה; 22 מהם מיוצגים על ידי ארגון זכויות האדם אל-מיזאן. מנכ"ל אל-מיזאן מספר, כי לפחות שמונה מהעצורים היו נתונים לעינויים במהלך חקירתם. נציג הארגון הפלסטיני א-דמיר, העוסק בזכויות אסירים, מוסר כי אחד מתוך 24 העצורים מוחזק מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, וכי חמישה פלסטינים מהרצועה מוגדרים נעדרים, לאחר ששירות בתי הסוהר מסר כי הם אינם מוחזקים באחד מבתי הכלא בישראל.
עדכונים
אין עידכונים מקושרים
מסמכים קשורים
נושאים קשורים
משפט ישראלי - פסיקה


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


ספרות - דוחות


ספרות - שונות


ספרות - מאמרים


ספרות - ספרים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - עדכונים