ביום 28.10.2009 בעת מעבר שיגרתי במחסום, עצר הצבא פלסטיני, נשוי ואב לשלושה. למרות שהאיש חי בכפר סילוואד שבגדה למעלה מעשור, כתובתו הרשמית מעולם לא שונתה במרשם האוכלוסין ונותרה ברצועת עזה. משום כך החליט הצבא להעבירו בכפייה לרצועה, בטענה כי הוא שוהה בלתי חוקי בגדה המערבית.
 
בעקבות עתירה דחופה שהגיש המוקד להגנת הפרט, ומאחר שעמדת הצבא זכתה לביקורת נוקבת מצד השופטים, ביטלה המדינה את צו הגירוש, אך בצעד מפתיע המירה אותו בצו מעצר מינהלי לשישה חודשים. צו המעצר התבסס, לטענת הצבא, על מידע חסוי, המעיד על מסוכנותו של העצור. ראוי להדגיש כי בעת מעצרו הראשוני של האיש, לא היו לצבא טענות ביטחוניות נגדו. הטענה היחידה הייתה כי "הסתנן שלא כחוק" לגדה.
 
ביום 28.1.2010 נערכה ביקורת שיפוטית על צו המעצר, במהלכה הצביע המוקד על טעות בחומר שהגישה התביעה הצבאית, שכן העדות עליה התבססה התביעה לא עסקה בעצור אלא באחיו. המוקד טען, כי מעצרו של האיש הוא שרירותי ונועד לשרת שיקולים זרים – ללחוץ עליו לעבור לרצועת עזה. הצבא אמנם הודה שהחליט על המעצר המינהלי עקב הביקורת שבג"ץ מתח על צו הגירוש, אך טען כי יש בידיו "חומר ביטחוני שלילי" – חסוי – שמבסס את המעצר. לאחר עיון בחומר החסוי החליט השופט לאשר את צו המעצר, אך קבע כי יש לקצר את תקופת המעצר לאור הזמן הממושך מאז נעצר האיש מתוקף צו הגירוש.
 
הן המוקד והן הצבא ערערו על פסק הדין. השופט בבית הדין הצבאי לערעורים קיבל את ערעור הצבא וקבע, כי למרות ש"המעצר המינהלי הינו הליך קשה ודרקוני [...] עצם קיומה של תקופת כליאה רצופה קודמת, אינו מצדיק כשלעצמו ניכוי של אותה תקופה". לפיכך החליט השופט להשיב על כנו את משך המעצר לשישה חודשים.
 
צו המעצר המינהלי הוארך ארבע פעמים נוספות(!) עד שב-24.11.2011 – למעלה משנתיים מאז נעצר האיש – קבע בית המשפט הצבאי כי בהתאם לעקרון המידתיות ולאור המעצר הממושך, יש לקצר את משך צו המעצר ב-45 ימים, אך אישר את המעצר. בדיון בערעור שהגיש המוקד על ההחלטה, קבע שופט בית הדין הצבאי לערעורים כי "עוצמת המעשים והכוונות [עליהם התבסס המעצר] אינה יכולה להצדיק את המשך המעצר". השופט קבע, כי קיצור צו המעצר עומד בעינו וכי לא ניתן יהיה להאריך את המעצר המינהלי מבלי שיתקבל מידע חדש ומשמעותי בעניין העצור.
 
ביום 5.1.2012 שוחרר העצור. על אף העילה הראשונית למעצרו וניסיון הצבא להעבירו בכפייה לרצועת עזה, שב האיש לביתו שבגדה המערבית, לאחר למעלה מ-26 חודשים בכלא. עד היום מסרב הצבא לעדכן את כתובתו הנכונה במרשם האוכלוסין – בגדה. סכנת העברתו בכפייה לעזה תמשיך לרחף מעל ראשו, לפחות עד שתתקבל הכרעה בעתירה העקרונית שהגיש המוקד בעניין עדכון כתובות בעותק מרשם האוכלוסין שבידי הצבא.