המוקד להגנת הפרט וארגוני זכויות אדם נוספים עתרו לבג"ץ, נגד המשך החזקתם של עצורים ואסירים פלסטינים מהשטחים במתקני כליאה בישראל, וקיום הליכי הארכת מעצר בבתי משפט צבאיים הפועלים מחוץ לשטחים: מנתונים המצויים בידי המוקד עולה כי 7,119 אסירים ועצירים מהשטחים מוחזקים כיום במתקני כליאה בתוך ישראל המוקד להגנת הפרט
המוקד להגנת הפרט וארגוני זכויות אדם נוספים עתרו לבג"ץ, נגד המשך החזקתם של עצורים ואסירים פלסטינים מהשטחים במתקני כליאה בישראל, וקיום הליכי הארכת מעצר בבתי משפט צבאיים הפועלים מחוץ לשטחים: מנתונים המצויים בידי המוקד עולה כי 7,119 אסירים ועצירים מהשטחים מוחזקים כיום במתקני כליאה בתוך ישראל
הדפסה הדפסה
שיתוף

ביום 25.3.2009 הגישו המוקד להגנת הפרט, ארגון יש דין והאגודה לזכויות האזרח בישראל עתירה כנגד מדיניות רבת שנים, לפיה מחזיקה ישראל עצורים ואסירים פלסטינים מהשטחים במתקני כליאה מחוץ לשטח הכבוש, קרי, בישראל. כן תוקפת העתירה את קיומם של דיונים בעניין הארכת מעצרם של אותם פלסטינים בבתי משפט צבאיים, הפועלים אף הם בתוך ישראל. העותרים טוענים כי מדיניות זו דינה להתבטל, מאחר שהיא מהווה הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי ההומניטארי, ופוגעת בזכויות יסוד המוקנות לכל אסיר ועצור הכלוא בישראל, כגון הזכות לקשר משפחתי ולהליך הוגן.

אמנת ג'נבה הרביעית, בדבר הגנת אזרחים בעת לחימה, אוסרת על העברת אזרחים מוגנים לשטח המעצמה הכובשת וכן אוסרת על קיום ההליכים כנגדם מחוץ לשטח הכבוש. אולם, מנתונים שמציגים הארגונים לבית המשפט, עולה כי נכון למועד הגשת העתירה מוחזקים - בניגוד להוראות האמנה - 7,119 פלסטינים מחוץ לשטחים. עיקר הפגיעה של מדיניות הכליאה וקיום ההליכים בישראל באותם אסירים ועצורים היא בזכותם לייצוג אפקטיבי על ידי עורכי דין ובזכותם לביקורי משפחה.

על פי המידע שמציגים העותרים לבית המשפט, האיסור הגורף על כניסת פלסטינים מהשטחים לישראל, בשילוב מדיניות הכליאה וניהול הליכים בישראל, מונעים מעורכי דין מהשטחים להיפגש עם הכלואים בישראל קודם לדיון בבית המשפט, ומחבלים בזכותם של הכלואים לקבלת ייצוג הולם. למותר לציין כי במצב השורר, אין בידי הכלואים ועורכי דינם כל אפשרות להתכונן באופן ראוי ולגבש קו הגנה אותו יציגו בפני ביהמ"ש.

כמו כן פוגעת מדיניות ישראל בזכותם של הכלואים לפגוש את יקיריהם מהשטחים ומקומם של בני המשפחה נפקד גם מהדיונים הנערכים בבתי המשפט כנגד יקיריהם. כך, בנוסף לפגיעה הבוטה בזכות לביקורי משפחה אצל הכלואים, פוגעת ישראל גם בעקרון פומביות הדיון, שנועד לחשוף את ההליך לביקורת ציבורית: במקרים רבים מתקיימים הדיונים ללא נוכחות פרקליטים ובני משפחה מהשטחים. 

העותרים מבהירים כי למרות שמדיניות זו הוכשרה בבג"ץ סג'דיה בשנות השמונים, הרי שמאז חלו שינויים במעמדו של המשפט הבינלאומי ההומניטארי וביחס המשפט הישראלי אליו: כיום נתפשות אמנות ג'נבה כדין מנהגי, המחייב גם את ישראל. בנוסף, נחקק בישראל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו המחייב, בין השאר, שמירה על זכויות כל האסירים והעצירים המוחזקים בישראל. לצד שינויים במישור המשפטי, חלו שינויים משמעותיים במדיניות שעניינה כניסת פלסטינים מהשטחים לתחומי ישראל וכיום אסורה כניסתם באופן גורף. לפיכך דורשים העותרים להעביר את האסירים והעצורים - וכן את ההליכים בעניינם - לשטח הכבוש, שם מקומם.


לצפייה בעתירה מיום 25.3.2009

 


משפט ישראלי - פסיקה


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


ספרות - דוחות


ספרות - שונות


ספרות - מאמרים


ספרות - ספרים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - עדכונים