המוקד להגנת הפרט קובע בנייר עמדה, כי תזכיר תיקון 8 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) הינו בלתי חוקתי, מנוגד לעקרונות יסוד של המשפט הישראלי והבינלאומי, ולפיכך יש לגנוז אותו: תזכיר החוק המוצע מנסה להחיות את תיקון 7 שנפסל פה אחד על-ידי הרכב של תשעה שופטי בית המשפט העליון בהיותו בלתי חוקתי המוקד להגנת הפרט
המוקד להגנת הפרט קובע בנייר עמדה, כי תזכיר תיקון 8 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) הינו בלתי חוקתי, מנוגד לעקרונות יסוד של המשפט הישראלי והבינלאומי, ולפיכך יש לגנוז אותו: תזכיר החוק המוצע מנסה להחיות את תיקון 7 שנפסל פה אחד על-ידי הרכב של תשעה שופטי בית המשפט העליון בהיותו בלתי חוקתי
הדפסה הדפסה
שיתוף

תכליתו של תיקון 8 היא ברורה: ביטול פסיקתו של בית המשפט בבג"ץ 8276/05. זהו ניסיון נלוז להעניק לזרועות הרשות המבצעת ולכוחות הביטחון מעמד על-חוקי ולפטור אותם מביקורת בתי המשפט על הפרות זכויות אדם ומאחריות למעשיהם. התזכיר החדש מבקש להגיע, אם כי באמצעות ניסוחים משפטיים אחרים, לתוצאה זהה שביקש להשיג תיקון 7. מהותו אותה מהות, פגיעתו בזכויות האדם אותה פגיעה, הטיעונים להצדקתו אותם טיעונים. כשם שתיקון 7 נפסל פה אחד על-ידי תשעת שופטי בית-המשפט העליון – כך דינו של התיקון המוצע.

עיון בהוראות התזכיר מלמד כי מנסחיו מבקשים להגיע לתוצאה זהה אליה ביקשו להגיע בתיקון מספר 7: מתן חסינות גורפת למדינה בגין פעולות הצבא בשטחים – ובמידה רבה גם בתחום ישראל. בשורה של עניינים, הולכות הוראות התזכיר אף הרבה מעבר להוראות תיקון 7 שנפסל. מעשים בלתי-חוקיים, פסולים ואף נפשעים, יישארו מבלי שיינתן עליהם הדין. קורבנותיהם של מעשים אלו – יתומים ואלמנות, נכים או מי שנותרו חסרי כל לאחר שרכושם הושמד – יישארו ללא סעד. חיסכון מסוים יירשם בקופת משרד הביטחון.

המוקד להגנת הפרט עומד בחוות הדעת על החשיבות הרבה לכך שפעולות המדינה יהיו כפופות לביקורת, וגם אם בדיעבד. יש לאפשר לבתי המשפט לשמוע עדים, לבחון ראיות ולהכריע אם פעלו כוחות הביטחון כדין אם לאו. נעילת שערי המשפט בפני אוכלוסייה כלשהי על בסיס זהותה ושייכותה הינה פסולה מעיקרה. במשפט הבינלאומי מושרש העיקרון שמעשה בלתי-חוקי מחייב פיצוי, גם אם נעשה בעת מלחמה תוך הפרת חוקי המלחמה, ומקל וחומר אם אין לו זיקה לפעולות הלחימה עצמן. עיקרון זה מעוגן עוד באמנת האג משנת 1907, ויושם בשנים האחרונות באמצעות מנגנונים מגוונים בנוגע לפגיעה באזרחים בסכסוכים בינלאומיים.

כך למשל, סעיף 1 בתזכיר החוק המוצע, המגדיר מהי פעולה מלחמתית, מרחיב אף יותר את ההגדרה שכבר הורחבה בעבר הרבה מעבר למשמעותה הטבעית. תוצאתו היא כי כמעט כל פעולות הצבא בשטחים יקנו למדינה חסינות מפני תביעה, בשל כל נזק שנגרם במהלכן. זוהי תוצאה מרחיקת לכת אף יותר מזו של תיקון 7, שהגביל את הפטור של המדינה אך ורק לחלקים בשטחים שהוכרזו כאזורי עימות. סעיפים 5-4 להצעה קובעים, כי תביעות נגד המדינה לפי חוק זה יידונו אך ורק בבתי המשפט בירושלים ובבאר-שבע. דברי ההסבר מנסים לקבוע כי הגבלה ברוח זו של זכות הגישה לערכאות נועדה אך כדי להביא ל"התמקצעות" בתי המשפט ו"ליצירת אחידות בפסיקה". ברי כי אין בטענות אלו ממש. עורכי דין ושופטים מהמחוזות הצפוניים צברו ניסיון רב בתיקים מסוג זה. גם מבחינת הקירבה הגיאוגרפית, בנוגע לאזורים רבים בשטחים, דווקא בתי המשפט של מחוז המרכז והצפון הם האזורים הסמוכים להם יותר. יתר על כן, טענה זו של "מקצועיות" הינה נכונה – או שגויה – לגבי כל תביעה בנושא מסוים המוגשת נגד המדינה. נראה אם כן, שמטרת סעיפים 5-4 היא הרצון "להיפטר" מכמה מהשופטים במחוזות אלו, שלא נטו חסד למדינה בפסקי-הדין שלהם.

על כן, בהיותו מנוגד לעקרונות יסוד של המשפט הישראלי והבינלאומי, ובשל ניסיון מנסחיו לעקוף את החלטת בית המשפט העליון ואף להרחיב את פגיעתו, קורא המוקד להגנת הפרט לגניזתו של תזכיר החוק כבר בשלב זה.  


לצפייה בחוות דעת הארגונים מיום 7.9.07


לצפייה בתזכיר חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 8), התשס"ז-2007

משפט ישראלי - פסיקה


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


ספרות - דוחות


ספרות - שונות


ספרות - מאמרים


ספרות - ספרים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - עדכונים